אסדי נ' שומרה חב' לביטוח בע"מ

החלטה

בפני בקשת המבקשת למחוק את כותרת התביעה, ולהעבירה לסדר דין רגיל וכן תגובת המשיב המתנגד לבקשה.

טענות המבקשת

1.המבקשת טוענת כי התביעה אינה על סכום קצוב, היא מבוססת על חוות דעת שמאי אשר העריך את הנזק, וכל סכום שייפסק ע"י בית המשפט יש לנכות ממנו סכומי השתתפות עצמית, כינון וחובות פרמיה.

2.עוד טענה המבקשת, כי אחד מרכיבי התביעה הינו ריבית מיוחדת לפי סעיף 28א לחוק חוזה הביטוח תשמ"א-1981, כאשר לשון הסעיף מבהירה כי בית המשפט יכול להטיל ריבית ע"י שילושה, ועניין זה נתון לשיקול דעתו של בית המשפט, אשר יהיה עליו לשום רכיב זה, ולכן אין הוא מתאים להיות בתביעה בסדר דין מקוצר.

3.המבקשת טוענת עוד, כי לא צורפה לכתב התביעה ראיה בכתב כדרישת תקנה 202(1)(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות") , ואין המדובר בתביעה על פי חיקוק.

טענות המשיב

4.באשר לסכום התביעה, הרי שמדובר בסכום קצוב לאור העובדה כי השמאי אשר שם את הנזק מונה ע"י המבקשת, שכר טרחתו שולם על ידה, וחוות דעתו מופנית אליה, מכאן שאין מחלוקת כלשהי לעניין גובהה הנזק.

5.השמאי של המבקש, ניכה בחוות דעתו את ההשתתפות העצמית, והסכום הנתבע הינו לאחר הניכוי. באשר לריבית החריגה, המשיב הדגיש כי דרישתו הינה מיום הגשת התביעה ועד למועד מתן פסק הדין, כאשר חישוב שיעור ריבית הינו עניין אריתמטי פשוט.

6.באשר לראיה בכתב, התביעה נסמכת על פוליסת הביטוח במסגרתה בוטח רכב המבוטח אצל המבקשת בתקופה הרלבנטית לאירוע התאונה. המבקשת לא הכחישה קיום הפוליסה, ומכתבה לדחיית דרישת הפיצוי נסמך על הפוליסה לרבות בקשתה למתן רשות להתגונן.

דיון ומסקנות

6.תביעה שהוגשה בסדר דין מקוצר צריכה למלא שלוש דרישות המנויות בתקנה 202(1) (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות"):

א.תביעה על סכום כסף קצוב;

ב. תביעה מכוח חוזה או התחייבות מפורשים, או מכללא;

ג.תביעה שיש עליה ראייה בכתב;

אם נתקיימו שלושה תנאים אלה, רשאי התובע לתבוע לפי סדר דין מקוצר.

7.סכום כסף קצוב - תנאי עיקרי לבירור תביעה בסדר דין מקוצר, הוא שהתביעה תהיה על סכום כסף קצוב, ואם הסכום איננו קצוב לא ניתן לדון בתביעה בסדר דין זה. כדי לענות על השאלה אם התביעה בה עסקינן ראויה להידון בסדר דין מקוצר, אין להתחשב אלא במה שנאמר בפרשת התביעה.

סכום קצוב הוא סכום אשר ניתן לקבלו על ידי חישוב אריתמטי חשבונאי פשוט, אשר אינו מצריך הפעלת שיקול דעת שיפוטי. בעניינו, התביעה היא לתשלום שווי הנזקים שנגרמו לרכבו של המשיב בגין תאונת דרכים מיום 6/7/13 .

המשיב בתביעתו מבקש שבית המשפט יפסוק לו סך של 18,077 ₪ בגין אותם נזקים. קביעת שווי הנזקים נעשתה על בסיס חוות דעת השמאי משרד השמאים דן וולף שירותי שמאות בע"מ, אשר מונה ע"י המבקשת לשם הערכת הנזק. ניתן ללמוד על מינוי משרד השמאים דן וולף ע"י המבקשת, מעיון פשוט בחוות הדעת, המופנית ע"י משרד השמאים למבקשת בתחילת חוות הדעת, המבקשת נשאה בשכר טרחת השמאי, וכאן ייאמר, כי המשיב לא דרש לפצות אותו בגין שכר טרחת שמאי משלא שילם שכר טרחה כזה, ובסוף חוות הדעת בפרק "הערות" ציין השמאי כי " חוות דעתי בוצעה בהתאם להזמנת שומרה לברה לביטוח" . כלומר, המבקשת אינה חולקת על גובהה הנזק, ומכאן ניתן לקבוע כי מדובר בסכום קצוב.

8.טענת המבקשת כי יש לנכות מכל סכום שייפסק השתתפות עצמית, כינון וחובות פרמייה, הרי שסכומי ההשתתפות העצמית והכינון קבועים בפוליסה, מה גם והשמאי ניכה בחוות דעתו תחת הכותרת "השתתפות עצמית ירידת ערך 1.5% " בגין ההשתתפות העצמית, ככל שהוא התכוון להשתתפות העצמית . וככל שקיימים חובות פרמיה, המבקשת תציג מסמך על גובה החוב, וסכומים אלו ניתן להחסיר אותם מסכום שווי הנזק שנקבע ע"י השמאי של המבקשת, ומכאן שמדובר בפעולה חשבונאית פשוטה.